חזרתי הביתה פשוט מותשת. כבר חודש שאני מוצפת בעבודה, פלוס שוקדת על פרוייקט שהטיל עליי המנהל שלי – ללא התראה מוקדמת – יש לציין! והנה הגיע היום המיוחל להגשתו ועשיתי טעות נוראית בדיווח. המנהל שלי ממש יצא מדעתו והביע אכזבה רבה שלא ניסה אפילו להסתיר אותה .
זה ממש שבר אותי. אני עם המקום הזה סיימתי! שבועות ארוכים של השקעה ומחשבה ומה שייזכר זה רגע אחד שפל… כל מה שרציתי זה להגיע כבר הבייתה ולשתף את בן זוגי. לשמוע מילות עידוד ותמיכה. סופסוף הצלחתי להרים את הראש ולחזור לעצמי ואז קיבלתי את ההלם האמיתי.
בעת ויכוח מטופש עם בן הזוג בזמן שאני מנסה להרגיע את הרוחות, כי באמת מי לא איבד מפתחות בעברו?!? סך הכל מפתח!!! ועוד של תיבת הדואר. מי בכלל טורח להשתמש בו למען השם? הוא מטיח בי כמה אני חסרת אחריות ומה הפלא שאני מובטלת. באותו הרגע הרגשתי כאילו מישהו חבט בי. בשניות צפו בי אותן הרגשות של אותו יום בו עמדתי מושפלת מול המנהל שלי.
המרחב האינטימי המתפתח בינינו עם הזמן הוא קודש הקודשים. בעזרת עבודה קשה והתמדה אנו מאפשרים לעצמנו לחשוף את החולשות שלנו ולשתף גם רגעים שפלים בחיינו. כאשר נוצר מצב שבו בן הזוג משתמש במידע רגיש כזה, בין אם התכוון ובין לא, הפגיעה היא פגיעה חזיתית – ממש פצצה לפנים.